Sunday, March 30, 2014

ישוב שיטת רש"י בענין פעמונים מקושיית הרמב"ן

הרמב"ן תצוה כח:לא מקשה על רש"י וז"ל: "ולא ידעתי גם כן למה עשה הרב הפעמונים לעצמם, פעמון בין שני רימונים, כי אם כן לא היו הרימונים משמשין כלום, ואם לנוי, למה היו עשויים כרימונים חלולים, יעשם כמין תפוחי זהב? ועוד, שהיה צריך הכתוב לפרש במה יתלה הפעמונים, ואם יעשה בהם טבעות לתלות בהן? אבל הם בתוכם ממש, כי הרימונים חלולים ועשויים כמין רימונים קטנים שלא פתחו פיהם, והפעמונים טמונים בהם ונראים מתוכם" עכ"ל.

ואפשר יש לבאר ע"פ המבואר בערכין טז ע"א על תפקידם של הפעמונים שהם לכפר על העוון הנעשה מחוץ לכותלי המשכן לכפר על לשון הרע ובלשונם (אבל הרשב"ם והרמב"ן מביאים ביאורים אחרים). 

וידוע דברי חז"ל ברכות נז,א שגם ריקנים שבכך מלאים מצוות כרמון[1], וכאן מביאים כפרה גם לרשעים, ואפשר שלזה רומז הרמון לדעת רש"י, ויל"ע.




[1] ראה גם מלבים על שיר השירים ד:ג ומובא בס' השיחות תשנב בשיחה לטו בשבט הערה 70 שי"א שיש רמ"ח גרעינים.

Sunday, January 26, 2014

פרשת בראשית

א, א

ברש"י ד"ה בראשית כתב וז"ל: "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים" (תהלים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" עכ"ל.

ויש לבאר דברי רש"י ע"ד הדרוש ובעבודת ה' ובהקדם:

פעם אחת שלח רבנו הזקן הגאון החסיד וכו' ר' אייזיק מהאמיל אל ר' מאיר מפרעמישלאן, וכשבא לשם ראה שבא לר' מאיר שני אנשים לקבל הסכמות על ספריהם א' הי' ספר של חידושי תורה וא' הי' על סיפורים, והלך ר' מאיר בהתבננות ארוכה מי לקבל תחילה, ולבסוף קיבל בעל הסיפורים קודם, וביאור שלימד זאת ממה שהתורה מתחילה מספר אודות סיפורים ואח"כ אודות מצוות התורה – ספר בראשית ואח"כ שמות ויקרא וכו'.

ויש לבאר שזה הי' ג"כ קושיית רש"י שלכ' צריכים תחילה לקבל החידושי תורה, תחילה לדון על המצוות "החדש הזה לכם" – המצווה ראשונה, ואח"כ יוכל לדבר על השיחת חולין של ת"ח.

וע"ז עונה רש"י שלא, צריכים הסיפורי צדיקים קודם – צריך להיות מזוכך לקבל דברי התורה, ואף שלעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה[2], זהו מי שכבר עוסק בתורה, אבל מי שאינו עוסק בתורה צריך תחילה להזדכך ע"י סיפורים.

וזהו מענה להאומות שהם הנפש הבהמית[3] והיצה"ר[4] שהם רוצים ליטול את הגוף, אבל לא יצליחו כי הקב"ה נותן כח להיצר טוב לנצח כמבואר בתניא[5].



[2]  פסחים נ,ב.
[3]  ראה בזה בארוכה בד"ה וישלח יהושע בס' המאמרים מלוקט ב' (ברוקלין, תשנ"א) ע' שיא, שהז' מדות רעות הם נגד הז' עממין, עיי"ש.
[4]  ראה תו"א מקץ לח, ב בהחילוק ביניהם.
[5]  פי"ג יח, ב וז"ל: "והלכה כדברי המכריע הוא הקב"ה העוזרו להיצר טוב וכו'" עכ"ל.

Sunday, January 19, 2014

ג' ביאורים על הטעם שיתרו בא והתגייר


יתרו
יח, א
וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים.

ג' ביאורים על הטעם שיתרו בא והתגייר, יסוד לכל ביאורים אלו
והמכליתא מביא ג' שיטות על הטעם שיתרו בא.  טעם הראשונה הוא מרבי יהושע, והוא מבאר שמלחמת עמלק היתה הסיבה לזה שיתרו בא.  טעם שני' מביא רבי אלעזר [המודעי] שבא מצד מתן תורה.  וטעם שלישית אומר רבי אליעזר שהי' מצד ששמע אודות קריאת ים סוף.

ומפשטות לשון המכליתא ברור שהיסוד לג' שיטות אלו[1] הוא לבאר לשון הכתוב "וישמע".  ז.א. שאה"נ שהי' כמה ניסים שעשה הקב"ה עם ישראל, אבל לא כולם נשמעו ליתרו.  אבל שלשה ניסים אלו 'שמע' יתרו.

טעם הראשון נקט 'מלחמת עמלק', כי אם יש מלחמה, ויש עם מלוחם וכובש, בודאי שדבר כזה נשמע למרחוק[2].   ורבי אלעזר מבאר ששמעו: "שבשעה שנתנה תורה לישראל, זעו כל מלכי האדמה בהיכלתם"[3].  ורבי אליעזר על טעמו השלישית מפרש: "שבשעה שנקרע ים סוף נשמע מסוף העולם ועד סופו".

שקו"ט בג' השיטות
מצד אחד טעמו של רבי יהושע הוי הטעם היותר פשוט[4], כי כולם שומעים על מלחמה, כי עם שהולך וכובש, זה הוי דבר דבר שנוגע להחיים של כל אומה, וא"כ דבר כזה מתפשט לכל.  אבל לאידך, הנס שהי' בהמלחמה אינו בדומה להנס של קרי"ס ומ"ת[5], כי במלחמה (אף אם ישנם ניסים) אינם גלוים – והם קשורים במדה מסויימת להנהגת הטבע, ולא כן בקרי"ס ומ"ת ששם היו ניסים נפלאים ששברו את כל כלי הטבע.

כד דייקת טעמו של רבי יהושע, שבא מצד מלח זה טעון ביאור שהרי סוף סוף ענין של מלחמה אין הכרח שהי' באופן נסי.  ואף שהי' נס גדול, אבל אין זה בערך לנס כמו קריאת ים סוף ומ"ת ששם הי' נפלאות גלוים לעין כל.

ואפשר שלכן ביאר רבי אלעזר ורבי אליעזר שהי' מצד מתן תורה וקריאת ים סוף, כי בנסים כאלו מובן יותר איך שיתרו נתפעל, עד שירד מ'גדלותו' שהי' כומר לע"ז, ובא בכל משפחתו אצל משה[6].


     


[1]  יש מבארים שרש"י סובר שאינם שיטות ..
וזה כ"כ פשוט, שרבי יהושע אינו מבאר דבריו, כמו רבי אלעזר ורבי אליעזר.  [2]
[3]  ורבי אלעזר ממשיך: "באותה שעה נתקבצו כל מלכי אומות העולם אצל בלעם הרשע, אמרו לו  בלעם, שמא המעשה הזה עושה לנו כשעשה לדור המבול . . אמר להם שוטים שהעולם כבר נשבע הקב"ה לנח שאינו מביא מבול . . אמרו לו, שמא מבול של מים אינו מביא, של אש מביא, אמר להם, אינו מביא לא לא מבול של אש, ולא של מים, אלא תורה נותן הקב"ה לעמו ולדידיו . . כיון ששמעו כולם מפיו הדבר הזה, ענו כולם ואמרו אחר כך ה' יברך את עמו בשלום, ופנו והלכו איש למקומו וכו'".
ויש להעיר מהמבואר ??? שהי' קריאת יס סוף בכל העולם.
[4]  כי אי"צ לבוא לביאורים שמ"ת "זעו כל מלכי באדמה", וגם אם זעו לכ' הי' זה רק מלכי האדמה ולא הכומרים, וא"כ איך שמע יתרו מזה.  וכן אי"צ לומר שקריאת ים סוף נשמע בכל העולם כולו. 
[5]  ראה שער היחוד והאמונה פ"ג
[6]  ראה בהמלבים אות א' ב'בהתורה והמצוה'